העיר רעננה – מימי קדם ועד היום

רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. היא גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום לעיר נמצא המושב גבעת ח"ן ומצפון לעיר נמצאים המושבים בצרה ובני ציון. רחובה הראשי של רעננה הוא רחוב אחוזה.

רעננה שוכנת במרכזו של דרום-השרון, באזור גבעות החול- אדום ("החמרה"), שהיו מכוסות בתקופה העתיקה ביער אלונים. אדמת החמרה אינה נוחה לחקלאות, בהיותה מחלחלת, ועובדה זו, בנוסף ליער העבות, גרמו לכך שבמשך תקופות ארוכות היה האזור כולו ריק מישוב.

רעננה בימי קדם

האדם הקדמון הגיע לאיזור השרון בתקופת האבן (הפליאוליתית). הוא סבב באזור בחבורות קטנות, חי באתרים קטנים בראשי הגבעות תחת כפת השמים ועסק בצייד ובלקט צמחים ופירות. כלי צור מתקופה זו, בהם גרזנים, אבני-יד ונתזים, נמצאו באתר ח'רבת עזון (טבסור), באתר השוכן מול תחנת הדלק רעננה-צפון, לצד הכביש לחיפה ובצומת רעננה.

בתקופה האי-פליאוליתית (10,000-15,000 לפני זמננו) והניאוליתית הקדם-קירמית (8,000- 7,000) סבבו שוב באזור חבורות של ציידים ומלקטי מזון, שידעו כבר להשתמש בדגן-תבואת בר – להכנת מזון. גם הם גרו בראשי הגבעות, תחת כפת השמים, אך כלי הצור שלהם היו קטנים ומשוכללים יותר וכללו מכשירים מורכבים כגון גרזנים חרבות וחיצים. אתרים מתקופה זו מצויים בצומת רעננה, בקצה הדרומי של רחוב הרצל, בח'רבת עזון וליד גן רש"ל.

עם המעבר לכלכלה המבוססת על חקלאות, ננטשו אזורי הגבעות המיוערים והישובים התרכזו לצד האדמות הנוחות לעיבוד – בעמקי ה"מרזבה" שלאורך חוף הים במערב, וב"מרזבה" המזרחית המשתרעת לרגלי הרי השומרון.

התקופות ההיסטוריות המאוחרות יותר

דרום השרון ובעיקר אזורי הגבעות המיוערים, השתלבו מחדש במערך הישוב בתקופה הרומית, לערך במאה השני לספירה. מרד בר כוכבא, שגרם להרס הישוב היהודי בארץ יהודה; התפשטות הישוב השומרוני מעבר להרי שומרון ובעיקר לכוון מישור החוף; תקופה ארוכה של שלום ובטחון יחסיים, התפתחות טכנולוגית, השקעות ומאמץ מצד השלטון הרומי ואחריו הביזנטי לפתח את הארץ, כל אלו הביאו לפריחתם של ישובים רבים באזור.

במאה השניה לספירה נוסד הישוב בח'רבת עזון, ששמו אינו ידוע לנו. הוא התקיים בתקופות הרומית (עד 324), הביזנטית (640-324 לספירה) ובחלקה הראשון של התקופה הערבית הקדומה (עד המאה התשיעית לערך), בה הגיע לשיא פריחתו. הישוב לא הוקם בראש הגבעה הגבוהה, עליה הוקם במאה התשע-עזרה הכפר הערבי, אלא בשוליה ומורדותיה.

רעננה במאה ה – 20

ביולי 1912 הוקמה בניו יורק חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח של החברה, יהודה לייב קזן (קסין) והמהנדס ישעיהו ירחע. השניים תרו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמת מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת כפר סבא. בתיווכו של חנקין, האגודה רכשה אדמות מהכפר חירבת עזון ובשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב, בבוקר ה-2 באפריל 1922 עזבו שתי עגלות עמוסות בציוד רב מתל אביב הקטנה (רחוב לילינבלום פינת רחוב הרצל) לשטח המושבה. תשעת המתיישבים הראשונים הלכו ברגל מאחורי העגלות. ירחע מונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה", וחילק לאנשים את תפקידיהם הראשונים. שני פועלים הלכו לגזום ענפי אקליפטוס מחורשה בכפר סבא לבניית סוכה שתשמש כמטבח וחדר אוכל. קוסמטיקאית ברעננה

בימים הראשונים עסקו המתיישבים בחפירת באר מים, לאחר כשבועיים של חפירה נמצאו מים בעומק של 38 מטר. ירחע הסתייע בשני שועלים ששימשו כקוונים ובמכונת מדידה שהביא עמו מארצות הברית לצורך מדידת הקרקע וחלוקתה לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת.

בראשיתה הוקמה רעננה כמושבה חקלאית. גידולי טבק ומשק החלב היו הענפים החקלאיים העיקריים שעליהם התבססו המתיישבים הראשונים. הכניסה לענף ההדרים, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, הייתה נקודת ציון בהתפתחותה של רעננה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא התאושש ממשבר קשה והמשיך להיות הענף המוביל ברעננה במשך שנים רבות.

רעננה כיום – הפנינה של השרון

כיום רעננה היא עיר מפותחת ומתקדמת שזכתה בפרסים ותארים, כגון "העיר הירוקה בישראל". בשנת 2000 זכתה עיריית רעננה בראשות זאב בילסקי באות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל.[8] ב-29 בספטמבר 2005 הוכרזה העיר רעננה בתואר "קהילה בטוחה" בידי ארגון הבריאות העולמי, ובכך הפכה העיר הראשונה בארץ ובמזרח התיכון שזכתה בתואר זה. באותו היום הוכרז בית הספר היסודי "שקד" בעיר כ-"בית הספר הבטוח" הראשון בישראל, בגין הקניית ערכי בטיחות ובריאות לתלמידי בית הספר. ב-18 ביוני 2019 נערך מצעד הגאווה הראשון ברעננה, בהשתתפותם של כ-2000 צועדים, בהם ראש העירייה המכהן חיים ברוידא.

משמשים נוספים אהבו: